אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בפרכוסים. למרבית האנשים עם אפילפסיה, תרופות נגד התקפים כמו פניטוין וקרבמזפין נכשלות בלעדיהם משקל התקפים חוזר על עצמו. בעשורים האחרונים, התזונה הקטוגנית עלתה כתחליף פוטנציאלי לטיפול תרופתי, בעיקר לאלה שאינם עונים לתרופות או סובלים מאורח חיים תקופתי או דפוסים של אפילפסיה החמורים מאוד.
ישנם מספר שיטות לתזונה קטוגנית:
תזונה קטוגנית קלאסית (Classic Ketogenic Diet): במסגרת זו, כ-90% מסך הקלוריות מגיע משומן, עם יחס של 3:1 או 4:1 בין שומן לחלבון ולפחמימות. זו כוללת מנות מדודות של שומן וחלבון, בעוד שכמות הפחמימות מוגבלת מאוד. שיטה זאת מורכבת ומאוד קשה ליישום ודרושה רק בחלק מהמקרים.
תזונה קטוגנית מבוססת שמן MCT(Modified Ketogenic Diet): שיטה זאת קלה יותר ליישום כי היא משלבת שמן MCT המכניס את הגוף לקיטוזיס ואין בהכרח צורך להגיע ליחס קיטו גבוה כמו בתזונה קיטוגנית הקלאסית אלא ליחס נמוך יותר אשר יש להתאים בצורה אישית למטופל.
תזונה קטוגנית מסוג אטקינס (Modified Atkins Diet): שיטה זאת גם היא קלה יותר ליישום מאשר התזונה הקיטוגנית הקלאסית לחולי אפילפסיה. תזונה זו מתמקדת בצריכת פחמימות נמוכה יחסית יחד עם רמות גבוהות של שומן וחלבון. שיטה זאת מאפשרת לצרוך כמות גבוהה של חלבון דבר שלא היה ניתן לצרוך אותו בתזונה הקיטוגנית הקלאסית.
תזונה קטוגנית יכולה להיות פתרון יעיל למקרים בהם הטיפול התרופתי לא יעיל או במקביל לטיפול תרופתי שכבר קיים. עם זאת, חשוב לבצע הערכה וההתאמה אישית, כיוון שהתזונה הקטוגנית אינה תמיד יעילה או מותאמת לכולם. יתרה מכך, יש להתעקש על מעקב רפואי מקצועי בזמן ביצוע התזונה הקטוגנית, במיוחד בקרב ילדים ונוער.
הצלחות של התזונה במניעת פרכוסים:
תזונה קטוגנית הוכחה כיעילה במניעת פרכוסים אצל מספר רב של מטופלים עם אפילפסיה, בעיקר במקרים שבהם התרופות לא הועילו או סבלו מתופעות לוואי חמורות. מחקרים מראים על ירידה משמעותית בכמות ובתדירות הפרכוסים לאחר התחלת התזונה הקטוגנית.
ישנם מספר סוגים שונים של אפילפסיה:
- אפילפסיה מוקדית – Focal
- אפילפסיה כללית – Generalize
- אפילפסיה מורכבת (חלקית וכללית) – Combine
- אפילפסיה ממקור לא ידוע -Unknown
נהוג לחלק אפילפסיה ל 2 קבוצות עיקריות: אפילפסיה מוקדית ואפליפסיה כללית וגם לפי סוג ההתקף שממנו סובל החולה.
ישנם כמה סוגי התקפים:
- התקף טוני קלוני- התקף זה הוא השכיח ביותר באפילפסיה הכללית ובא לידי ביטוי באובדן הכרה, נפילות, תנועות עיניים לא רצוניות בארבע הגפיים, הגב והראש
- התקף מוקדי – הנחלק ל2 סוגים: התקף מוקדי ללא הפרעה בהכרה שבא לידי ביטוי ברעד, קפיצות,הזיות חזותיות ועוד. הסוג השני והשכיח יותר הוא התקף מוקדי עם הפרעה בהכרה ופגיעה בזיכרון ובחוסר תגובתית המלוה בבהייה ממושכת. לאחר מכן החולה לא יזכור שאכן חווה התקף.
- התקף ניתוק- מלווה בניתוק מהסביבה ואינו מגיב לקריאות ולתנועת שמופנות אליו ואינו זוכר את ההתקף.
לפי המחקרים הנוכחיים, נראה שהתזונה הקטוגנית עשויה להיות יעילה במניעת התקפים עבור כמה מהם, אך לא לכולם. לדוגמה, במחקרים בעכברים ובבני באדם, נמצא כי התזונה הקטוגנית עשויה להיות יעילה במיוחד בטיפול באפילפסיה חלקית, הנחשבת לאחת מן הסוגים הנפוצים של אפילפסיה. לעומת זאת, לא ברור באופן ספציפי האם התזונה הקטוגנית יכולה להיות כה יעילה עבור אפילפסיה כללית או אפילפסיה מורכבת.
כללים לתזונה קטוגנית:
- שומן: שומן עשיר כמו: שמנת מרוכזת, שמן זית, חמאה, שמן קוקוס, אבוקדו ועוד
- חלבונים: ביצים, בשר, פרות ים, בשר טחון, וגבינות.
- פחמימות: ירקות עליים, עגבניות, מלפפון, פלפל, קישואים, כרובית, חסה ועוד.
- מאכלים ונשנושים נמוכי פחמימות: אגוזים, פירות יער, שוקולד מריר
- נוזלים: מים, קפה ללא סוכר, תה, ומשקאות ללא סוכר.
- בצע תזונה קטוגנית בשילוב עם צוות רפואי או דיאטנית קלינית והקפד על מעקב רפואי שוטף.
- צמצם את צריכת הפחמימות והעלה את צריכת השומן והחלבון לפי ההנחיות הרפואיות.
תופעות לוואי:
המחקרים המציינים את היתרונות של התזונה הקטוגנית עבור מטופלי אפילפסיה אולם ישנם גם תופעות וויא שיש לקחת בחשבון וניתן לטפל בהם בנפקד עם הגעתם. נכון להיום, ידועים תופעות לוואי כמו:
- עצירות
- ירידה במשקל
- רמות כולסטרול גבוהות
- Keto Rush – האופייני למשך תקופת ההסתגלות של כ1-2 שבועות המלווה בעייפות, סחרחורות כאבי ראש ועוד
- ירידה ברמות נתרן בדם.
- מקרים קיצוניים של מוות, אך המקרים האלה יחסית נדירים
- שינוי הרכב חיידקי העיכול
- ועוד..
חיידקי עיכול – מבט לעתיד
המחקרים האחרונים מראים על קשר בין התקפי אפילפסיה ובין חיידקי עיכול. למעשה, נראה שחיידקי עיכול או המיקרוביום יכולים לשמש תרופה לטיפול באפילפסיה הקשה עם תנגודת לטיפול התרופתי. מאמרים ומחקרים חדשים בבני אדם ובעלי חיים מדברים על מודל חדש של תזונה קטוגנית במניעת התקפי אפילפסיה על ידי שינוי פלורת המעיים. ומצביעים על עלייה במניעת התקפים ושיפור בתופעות הלוואי בעקבות קידום פלורת המעיים ושגשוג יתר של חיידקים ספציפיים המונעים התקפי אפילפסיה.
סיכום
תזונה קטוגנית היא אפשרות טיפולית מבטיחה ויעילה לאנשים סובלים מאפילפסיה, במיוחד במקרים שהטיפול הרגיל אינו יעיל או עם תופעות לוואי קשות. בביצוע תזונה קטוגנית תוכלו לראות תוצאות משמעותיות בשיפור מצב האפילפסיה ובאיכות החיים.
על אף ההתקדמות הרבה בהבנת התזונה הקטוגנית ותרומתה לטיפול באפילפסיה, עדיין נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבין במדויק את המנגנונים המדויקים שבהם התזונה משפיעה על המחלה. חשוב להדגיש כי ההתאמה האישית לטיפול והמעקב הרפואי המדויק הם מרכיבים מרכזיים בהצלחת הטיפול בתזונה קטוגנית, ולכן יש להתייעץ עם צוות רפואי מומחה לפני התחלת הטיפול. בנוסף, יש להעריך גם את התוצאות הסיכוניות של התזונה על הגוף, ולכן התזונה צריכה להתבצע תחת פיקוח רפואי שוטף.
