תזונת ילדים – דגשים חשובים

תזונת ילדים ומשפחה

יש חשיבות גדולה בהבנת העקרונות הנכונים שיש להטמיע והגישה הנכונה שיש לנקוט מצד ההורים כלפי הילדים בהקניית הרגלי אכילה בריאים כדי למנוע הפרעות אכילה והתנגדות, תסכול וחוסר שיתוף פעולה מצד הילדים, התנגדויות, אכילה בסתר וחוסר הצלחה בהקניית הרגלי אכילה נכונים.

הדגשים שיש לנקוט:

1. הצבת גבולות בריאה ומזינה –

הצבת גבולות עבור הילדים חשובה לא רק להקניית הרגלי אכילה אלא גם לעיצוב האישיות. היכולת לדחות סיפוקים כילד ובהמשך כבוגר חשובה להצלחה בכל תחומי החיים.
אולם, הורים רבים מציבים גבולות בצורה לא מידתית ובהמשך לא באמת מוודאים שאכן הגבול אכן מתקיים ולכן המסר המתקבל אצל הילד/ה מבלבל ולכן הוא לא באמת מציית לו ולסמכות ההורית דבר שמייצר ריבים ותסכול מצד שני הצדדים.  מכל האמור יש להציב גבולות על פי כמה עקרונות:

• היעד או הגבול שעליו נקפיד יהיה חד משמעי.
• לא מחמיר מדי.
• יעד שנוכל לעקוב אחריו לאורך זמן והילד אכן יעמוד בו ויבין את הסמכות ההורית שנכפתה עליו.
• נציב כל פעם יעד אחד ולא כמה במקביל.

2. הקניית ידע –

פעמים רבות ילדים יכולים לציית אם מסבירים להם את החשיבות של המזונות אותם הם אוכלים. לא מעט פעמים הילד הוא ה"סוכן שינוי" בבית כיוון שהוא מבין שיש לאכול בצורה כזאת או אחרת וההורים מתיישרים אתו ביחד. מה גם שיש לציין שלא מעט פעמים ההרגלים הבעייתיים שהילד גדל על פיהם מגיעים מצד ההורים.

3. דוגמה אישית ומעורבות–

ההורים צריכים לגלות אחריות הן בדוגמה האישית מבחינת מה מוגש על השולחן ומה נכנס הביתה והן בביצוע אחר הרגלי אכילה בריאים בכל הבית וגם להוות דוגמה אישית בביצוע פעילות גופנית.

לא מעט פעמים כאשר אחד ההורים מבצע פעילות גופנית יחד עם הילד או אוכל איתו ארוחה בריאה ומזינה זה מקרין לילד מסר של דאגה, אכפתיות, תחושת שייכות ומחזק את הביטחון של הילד בכך שהוא לא אבוד עם עצמו בסיטואציה ויש מי שדואג וחושב עליו.

יש לציין שסביבה בריאה בבית איננה גזר דין ואיננה חייבת להראות כעונש. ניתן גם לאכול מזון מהיר ולהזמין מבחוץ רק יש מקום לעשות זאת בצורה מדודה תוך שיתוף פעולה בהחלטות המתקבלות.

4. תיאום ציפיות –

לא מעט פעמים שואלים אותי כמה הילד אמור לרדת במשקל ולאיזה תקופה ?

יש כמה דרכים להסתכל על התוצאה ועל קצב ירידה במשקל כיוון שהורים וילדים רבים שמגיעים אליי ליעוץ  לא מרוצים מהתוצאה המתקבלת, כיוון שאותו ילד לא יורד במשקל או שיורד בצורה מעטה.
הסתכלות כזאת היא לא נכונה ומייצרת תסכול רב, הן מצד ההורה והן מצד הילד ולכן יש להבין מספר דגשים:

• התמקדות במשקל מייצרת תסכול כיוון שהיא מייצרת השוואה בין מה שירדנו פעם קודמת או למקרה שיש עליה במשקל. כיוון שכל פעם אנחנו משווים את עצמנו להצלחה בין אם היא טובה לנו- אנחנו רוצים תמיד לשאוף ליותר טוב – דבר שמייצר תסכול.
• כאשר חווים חוסר הצלחה אולם לאחר מכן עליה במשקל – חווים תסכול.
• כאשר לא יורדים במשקל דבר זה עלול להיות מאוד מתסכל.

אי לכך יש להבין כמה עקרונות:

1. יש לבצע תיאום ציפיות כיוון שהילדים גדלים בגובה לאורך הזמן ולאחר כחצי שנה או שנה ניתן לראות שינוי יפה במראה גם עם הילד לא באמת הצליח לרדת במשקל.
2. התיאום ציפיות חייב להיות מלווה עם איש מקצוע כדי להבין את המשמעויות של הדברים וגם יש מקום להביט בעקומות הגדילה ולהראות שיפור ניכר עם הזמן גם כאשר לא יורדים במשקל וכן עולים בגובה – כלומר שינוי בעקומת הגדילה של ה )BMIיחס בין משקל לגובה).
3. מומלץ להישקל כאשר אנחנו נפגשים עם איש מקצוע כדי שלא נפתח תסכוך שלא לצורך.

יש להתמקד כמה שיותר בשינוי הרגלי אכילה ולפרגן על הצלחות בשינוי ההרגלים במקום להתמקד אך ורק בהצלחה בירידה במשקל. הסתכלות כזאת היא בריאה ומעצימה ולאורך זמן יכולה גם לגרום להיענות ולמסוגלות לאורך זמן כיוון שמילת המפתח בהקניית הרגלי אכילה נכונים היא התמדה.